 (13).png
)
כפר רות הסיפור המלא
כְּפַר רוּת הוא מושב באזור המרכז ליד העיר מודיעין השייך למועצה אזורית חבל מודיעין. המושב נמצא כ-2 קילומטר מזרחית לעיר מודיעין-מכבים-רעות. צפונית למושב נמצאים הישובים לפיד וכפר האורנים ולדרומו כביש 443. ממזרח למושב נמצא הקו הירוק.
המושב קרוי על שם הכפר הביזנטי הקדום "כַּפְרוּטָה" שלפי מפת מידבא שכן באותו המקום שבו נמצא כיום המושב.[3] כפרוטה מוזכר שוב ב-1136, התקופה הצלבנית, ותושביו השתייכו למסדר כנסיית הקבר הצלבני. ב-1170, היה אחד מ-5 הכפרים במחוז לוד בהם הייתה כנסייה קתולית.[4] על פי סקר פלשתינה המערבית משנת 1883, אתר הנמצא דרומית-מזרחית למושב המודרני, סמוך לכביש 443, כונה "כפר רות".[5]
במאה ה-19 נמצאו בכפר רות הריסות עתיקות; בית בד, יסודות של מבנה אבן וחורבה של קבר שייח'. מזרחית למושב, מעבר לקו הירוק, נמצאת ח'רבת א-דאלי (אנ' Khurbet ed-Daly) הכוללת יסודות של בניין עתיק.[5]
הפלסטינים טוענים שבמחצית הראשונה של המאה ה-20 חלש הכפר הערבי שילתא, שנהרס ורוקן מתושביו במלחמת העצמאות, על אדמות המושבים שילת וכפר רות.[6]
באוקטובר 1977, עלו המתיישבים, שכללו כ-20 משפחות מבני מושבי מועצה אזורית מטה יהודה, להתגורר בבתים טרומיים במושב. המושב הוקם על גבול הקו הירוק, במה שנחשב לשטח ההפקר בין ישראל לירדן עד 1967, על פי החלטה של ממשלת רבין הראשונה. במקביל הוקמו באזור גם שילת ומתתיהו[7] טקס עלייה על הקרקע התקיים בדצמבר 1977.[8][9]
עם הקמת המושב תוכנן שתושביו יתפרנסו מגידול פרחים וירקות. העיסוק העיקרי של חברי המושב היה גידול ורדים ליצוא וגידולים חקלאיים שונים. המושב חולש על שטח של כ-400 דונם, סמוך לאזור תעשיה ומסחר[10].
נחלות חלקה א' של המושב הם יחסית קטנות, בגודל של 1.8 דונם, בדומה לגודל הנחלות במושב שילת, בעוד במושבים אחרים מקובל חלקה א' בגודל של שלושה דונם ומעלה. בשנים האחרונות התפתחו בכפר רות עסקים לא חקלאיים רבים הממוקמים על נחלה ב' של התושבים, אך אינם מוסדרים מבחינת הליכי רישוי.[11]
בתאריך 29 בנובמבר 2020 אשרה הנהלת רשות מקרקעי ישראל את מתווה ההסדרה שגובש מול מושב כפר רות. לפי מתווה זה יקבע מס' הנחלות על 40 נחלות כאשר גודלה של כל נחלה יהיה 33.75 דונם. כמו כן תוכנית המתאר לישוב תעודכן ותכלול שינוי ייעוד למגורים בהיקף של כ-300 יחידות דיור[12].
.png){kind=logo}
.svg){kind=logo}
